אולי אפשר לספר את הסוד דרך המוזיקה. לנשוף בכל מילה עד שיעלה בה צליל ואז לסדוֹר את הצלילים בזה אחר זה על הנייר (לא את סימניהם. את הצלילים עצמם) כמו את ששת ימי הבריאה ולומר ויכולו השמים והארץ וכל צבאם, ולהניח לעיניים להרטיט במיתרים: דו. מי. סי. סול. דו. מי. (ירחים כמוסים) שלוש נובלות שיריות, מזוקקות להפליא. הכתיבה של עידו אנג'ל מינימליסטית ואסתטית ודווקא משום כך הרווח בין המילים הופך משמעותי. כמו שתיקה בין תיבה מוזיקלית אחת לחברתה. כל פיסקה זעירה פורסת מצב הכרתי חדש. המילים, הציפורים הגדולות גדולות האלו, שוברות את רצף ההגיון המציאותי וסוטות ממסלולן: מן הגלוי אל הסמוי, ובחזרה. עידו אנג'ל נולד ברמת גן ולמד בתיכון ע'ש תלמה ילין, במגמת תיאטרון. שירת בתיאטרון צה'ל. למד קולנוע במדרשה לאמנות, שם לימד נרטולוגיה מאוחר יותר במשך 7 שנים. עבד 5 שנים כעורך בחברת החדשות של ערוץ 2. כתב וביים לטלוויזיה בישראל ומחוצה לה. פרסם שני רומנים, נובלה, ספר שירה, חמש נובלות שיריות, ספר נוער וסיפורים קצרים בכתבי עת שונים. בשנת 2010 הקים את 'מיזנטרופ', חלל עבודה לכותבים, עצמאיים וסטודנטים בתל אביב. עידו נשוי להדר בוהדנה, אב לשתי בנות מנישואים ראשונים ולבן ובת מנישואיו להדר.